איך יכול להיות שניקח כמה עלים ופירות, נשב באיזו סוכת עראי, ונרגיש בגן עדן? חג סוכות למתבונן מבחוץ נראה איזה חג פגאני, אנשים לוקחים עלים מכוונים אותם כמו אנטנות, מנענעים אותם לכל עבר, רוקדים ושמחים, אוכלים, לומדים וישנים. קורה שלעיתים החום תוקף אותם או הגשם מטפטף אבל את הסוכה אינם עוזבים. יש צדיקים המנשקים את בדי הסוכה בחרדת קודש וחשים מעין עולם הבא. אז מה יש בחג הזה? שלמה המלך בשיר השירים אומר: "שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני, ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דודיך מיין"
"שמאלו תחת לראשי" – עשרת ימי התשובה בו הדין שולט בעולם ועפ' הקבלה זו ספירת הגבורה הנמצאת בצד שמאל. אלו ימים נוראים של ניקיון פנימי וטהרה ע"י תפילות, וחזרה בתשובה מיראה.
"וימינו תחבקני" – חג סוכות המתאפיין בימין המקבל את השפע מספירת בינה, הלוא היא הבריכה העליונה ממנה נוזלים כל החסדים לכל השנה, אם עבדנו נכון במהלך עשרת ימי התשובה אנו זכאים לקבל את האור העליון שהורדנו לעולם הזה ע"י תשובה מאהבה.
לאן יורד האור הזה? לסוכה!
חג סוכות הוא לזכר שבעת ענני הכבוד אשר הגנו על עם ישראל במדבר, הסוכה נקראת "צילא דמהימנותא" – צל האמונה, אנו יוצאים מההגנה החומרית, הבית שלנו, יוצאים להסתופף תחת כנפיו של הקב"ה וזוכים להגנות רוחניות מהבריכה העליונה לכל השנה. לכן מי שרוצה לקבל את הגנות לכל השנה, צריך להישאר כל הזמן בסוכה, לא לותר אל רגע של קבלת הטוב הזה. נגיד שמשהו זורק לכם גשם של מטבעות מהשמים, הייתם יוצאים לרגע ומפסידים את זרימת השפע הזה?!
איך מורידים את השפע למימד הרוחני הזה? אנו נמצאים בסוכה ומעוררים את עשרת הספירות ע"י ארבעת המינים: שלושה הדסים משולשים המסמלים את ספירות חסד, גבורה, תפארת. שתי ערבות – נצח והוד. לולב – יסוד, אתרוג – מלכות ויחד מייצרים את המרכבה העליונה, את סוד המגן דויד. לכן, אנו מזמינים את שבעת האושפזין המסמלים את הספירות הללו.
ע"י הנענועים של ארבעת המינים אנו יוצרים תדר עליון בו אנו מושכים את האורות מהבריכה העליונה לעולם שלנו. אדם שאינו מודע לעבודה הרוחנית העמוקה שנעשית עם נענועי הלולב יחשוב שבה איזו עבודה פגאנית, אבל ליודעי הח"ן ולאלו שמכוונים נכון, זוכים להוריד שפע ברכה לכל העולם.
זו הסיבה שבזמן שבית המקדש היה קיים אומות העולם היו עולים לבית המקדש, מקריבים קרבנות ומבקשים להוריד שפע גם להם. שלמה המלך היה מקריב שבעים פרים כנגד שבעים האומות, אם היינו יודעים את מעמדנו בקרב האומות היה שלום בעולם.
בברכת:
"ופרוש עלינו סוכת שלומך, סוכת רחמים וחיים ושלום".
יהודית