בעברית המילה היא שלום, באנגלית Peace, המזכירה לנו את המילה פיוס, ואכן יש הבדל מהותי בין המילה פיוס לשלום. כאשר שני אנשים מתפייסים הם לא בהכרח משלימים, אולי הם סולחים זה לזה אבל עדיין אינם שלמים. חג סוכות המגיע לאחר יום הכיפורים בהם התפייסנו עם הזולת, עתה אנו עולים שלב, משתלמים בלהיות בשלום. בין אם זה בשלום ביני לבין עצמי, לבני ביתי, לעמי, ולעולם כולו.
הבורא ברא עולם שלם ובו מכלול של יצורים שונים ומגוונים, עמים וצבעים ייחודיים שמטרתם לקדש את הבורא כל אחד מנקודת מבטו. וכשם שנאמר ש"השלם הוא סך כל חלקיו", כך כל בריה שנבראה יש לה תפקיד ומטרה בעולם זה. הסוכה הארעית מסמלת את שלמות הבורא ובאה לידי ביטוי בזמן שבית המקדש היה קיים בו הקריבו 70 פרים כנגד כל אומה ואומה, שבאה לבקש ברכה לכבוד השנה החדשה.
גם עם ישראל מתחלק ל12 שבטים שכל אחד שונה וייחודי ובייחד שבטי ישראל בונים את עם ישראל: ספרדים, אשכנזים, חסידים, ליטאים, דתיים, חילוניים, חרדל'ים, ימניים ושמולניים, בני אב אחד אנחנו, ומתאפיינים בארבעת המינים, יש עם טעם וריח, יש טעם, יש ריח, יש כאלו שאין להם טעם ולא ריח, אבל בלי אחד מהם לא תהייה האגודה שלמה. כמאמר השיר: "כולנו ריקמה אנושית אחת"…
רק כאשר יש שלום בין אנשים זה אז יש שלמות, כי בלעדי ה"שני", מלשון "שונה" לא נוכל להיות שלם. לשם מה נברא העולם כך? "כדי שיזדקקו זה לזה", כל אומה וכל פרט נבראו שונים עם ייחודיות אחרת, כדי להשלים זה את זה ואז העולם יהיה שלם.
אפשר לראות זאת היטב בעידן הזה, בו כולנו מחוברים ומרושתים בתקשורת, במסחר, בטכנולוגיות המתקדמות, גדול המאחד ביננו למרות השוני התרבותי והאמוני. גרים המבקשים להצטרף לעם ישראל לא מתקבלים בקלות, אין אנו רוצים לגייר את כל הועלם, דיי לנו בכך שיהיו גויים טובים, ונאמנים לייחודיותם, ויטיבו לאנושות.
הינה וירוס אחד קטן איחד את כל הגלובוס תחת סוכה אחת, של קושי, ואתו את הכמיהה לאחדות, אנו נמצאים בתקופה קריטית של ערבות עולמית הדדית, ושלום עולמי. ומבקשים לאחד את כל האומות לאגודה אחת מתוך אהבה לסוכה אחת אז ההשלמה הזו תביא בע"ה גאולה לכולנו.
בתפילה ל"ופרוס עלינו סוכת שלומך" ולהגשמת הנבואה: "וביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד".
חג שמח
יהודית