יש סיפור מדהים על איש מואר שכל האנשים מספרים בנפלאותיו. אנשים רבים עולים לרגל כדי לפגוש אותו ומספרים בשבחו. העלייה אליו קשה מאד ולוקחת ימים רבים. מבקשי פניו יוצאים למסע ארוך ומייחלים לפגוש באיש המופלא. בדרך הם פוגשים אנשים נוספים. אחדים מתקשים לעלות, ויש כאלו שמסייעים להם, ויש מהם שמביאים אוכל ושתיה, עורכים קומזיצים ושרים שירי געגועים. אחד מיוצאי המסע מחכה בכיליון עיניים לפגישה עם המדריך המואר ומתאר לעצמו מה יגיד לו כשיפגוש אותו פנים בפנים, אלו שאלות ישאל אותו .

וכך עוברים הימים והעליה קשה, וגם הניסיונות לא פשוטים, לעיתים נערכת תגרה בין האנשים, על מקומות לינה או אוכל, והנה יום אחד לאחר זמן ארוך הוא מצליח לראות את קצה הגג של ביתו של האיש המואר, ליבו מאיץ והוא עושה את הישורת האחרונה בריצה.
הוא מגיע לפתח הדלת והנה הדלת נפתחת, מולו עומד איש חביב עם עיניים מאירות, הוא לוחץ לו את היד ומסמן לו לעבר דלת נוספת. האיש פותח את הדלת במהירות וחיש קל מגלה שהוא נמצא בדרך היורדת מטה.
מבולבל מסתכל לעבר הדלת הנטרקת ואינו מבין, היכן האיש המואר? למה הוא סימן לו לצאת החוצה, הוא חש נבגד, כל כך הרבה זמן חיכה למפגש, כמה התכונן והנה הוא יורד בצדו האחר של ההר..

זה כל סוד פרשת "לך- לך"
"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. ב וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה, בְּרָכָה. ג וַאֲבָרְכָה, מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ, אָאֹר; וְנִבְרְכוּ בְךָ, כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה"(בראשית י'ב)

אברהם עובר 10 ניסיונות וזה נחשב הניסיון הראשון.

איזה מן ניסיון זה?
והרי ה' מבטיח לו כאלו הבטחות ואברהם מאמין להבטחות עוזב הכל והולך, מגיע לארץ המובטחת והינה במקום ברכות ה' מרעיף עליו קשיים וניסיונות: גלות, רעב, לקיחת אשתו, גירוש הגר, עקדת יצחק, איפה הברכות שהובטחו לו?

"גם כי אלך בחושך ה' אור לי" כל החשכה הזו, הניסיונות, הקשיים והסטירות, נועדו כדי לגדל את אברהם. אברהם יודע שבדרך הוא לומד את השעורים שיגדילו אותו. כל ניסיון עוד גדילה, התרחבות הכלי לקבלת השפע מאור אין סוף ברוך הוא.
העולם הזה הוא עולם הדרך, ה"לך לך" של כולנו, אברהם אבינו שתל בדי–אן- אי של כולנו שיש מסע ויש דרך ויש קשיים וניסיונות אבל בסוף זה משתלם.

הברכה שמקבל אברהם היא ברכת הסוף. המתנות נאספות בדרך. זה סוד "ואגדלה שמך" איך אנחנו גדלים? כשאנו עומדים בניסיונות. ואין אחד או אחת שאין לה ניסיון, אבל משהו טוב קורה כשאנו עוברים את המסע, אנו גדלים, וכלי הקיבול שלנו מתרחב ויש מקום לשפע נוסף שמושפע עלינו מעלמות עליונים.

לכן אין לנו מה להתבכיין על הצרות הקורות אותנו אלא רק לשמוח כי בכל קושי טמון הזרע לצמיחה, ועוד לפני שירדנו לעולם הראו לנו את כל תסריט חיינו וחתמנו עליו שום דבר לא חדש לנו ואם קבלנו ניסיון זה ודאי מתוך ידיעה שאנו נעמוד בו.

אז מה למד האיש שעלה להר ופגש באיש המואר? שכל הלימוד והתובנות שרכש בדרך זה מה שישמש אותו במהלך חייו.
לכן בתוך המילה ניסיון חבויה המילה "נס" – אלו ניסים ה' מרעיף עלי ברוב חסדו!
ואולי לכן אומר דוד המלך "אודך ה' כי אנפת בי".

אברהם יוצא למסע של 10 ניסיונות וחוזר עם כל הברכות ולכן נאמר עליו "ואברהם זקן בא בימים" בזכות הקשיים הביא את כל ימיו אתו.
בתפילה שנפסיק להתבכיין על הקשיים ונדע לצמוח ולגדול
שבת שלום
יהודית