לאור הסיפור הדרמטי אודות הילד הדרוזי שמדבר באנגלית בריטית שוטפת אולם אינו מצליח ללמוד את שפת אמו, רוצה להביא שני סיפורי מקרה שהיו אצלי בקליניקה המסבירים מדוע ילד בוחר להגיע להוריו.
נתחיל בכך שהנשמה בוחרת את הוריה. נאמר במסכת אבות "על כורחך אתה נוצר, על כורחך אתה נולד, על כורחך אתה מת ועל כורחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון"
אולם, הנשמה יכולה לבחור את תיקונה ואת הוריה. יש לנשמה זכות בחירה של 40 יום עד אשר תחליט היכן להתעבר. הזהר מציין זאת שהנשמה נמצאת ב"רצוא ושוב" יוצאת מרחם אחת לאחרת, ולא בכדי "אם" נקראת כך, כי רק לאחר 41 יום הבחירה נעשתה והיא אכן אם, ואז שוב אין הנשמה יכולה לצאת.

סיפור 1 מתוך הקליניקה:
למיכל שלושה ילדים. בנה בכורה אובחן כאוטיסט, השני עם בעיות קשב קשות, והשלישית עם בעיות שפה. היא מתרוצצת מטיפול זה ואחר לילדיה אבל שמחה בהם ואוהבת אותם.
ערכנו לה שחזור:

מיכל: "אני ילד מיוחד עם תסמונת דאון, ילד חמוד מרגיש טוב ושמח בגן כולם אוהבים אותי…יש לי 3 אחים האחות הקטנה זה בני האוטיסט, היא מאד מקנאה בי כי עושים לי הכל, דואגים לי ואני במרכז, אני הגדול אבל התינוק של המשפחה, למה בחרתי להגיע כך? כי מגיע לי שכולם יטפלו בי. (הנשמה אינה בוחרת לבוא כך, בוחרים לה לצורך תיקונה..)"
שאלה: למה אני רואה את הגלגול הזה?
מיכל: "כדי לראות את האהבה של ההורים שלי אלי היה להם קשה לקבל ילד כמוני אבל נתנו לי המון, וכמו שנתנו לי אהבה, לדעת שהילדים שלי הגיעו אלי, כי אני הייתי גם פעם ילד מיוחד, ולכן אני יכולה היום לקבל אותם באהבה, ולטפל בהם במסירות כמו שטפלו בי. הם ידעו שאפשר לסמוך עלי. הבן שלי שכל כך קינא שמטפלים בי, הגיע לעולם אוטיסט כדי שהיום אני אטפל בו. עלי לפתוח עיניים ולהגיד תודה לבורא על כל מה שיש לי".
מדהים שהילדים שבשל תיקונם היו צריכים להגיע לעולם כילדים מיוחדים, זכו לבחור באם שאף היא בעברה הגלגולי מיוחדת כדי שתבין לרוחם ותטפל בהם במסירות נפש כפי שטיפלו בה.

סיפור 2 מתוך הקליניקה:
נעמה: "אברהם בני נולד בלידה ארוכה וקשה חווה מצוקה נשמתית כאשר חמצן לא הגיע למוחו והותיר אותו עם יד ורגל קפואות- שיתוק קל".
האם נעמה ערכה שחזור ושאלה לשם מה הגיע כך לעולם.
היא גילתה שנולדה כילד למשפחה קשת יום ללא מגורים נאותים ובדלות נוראית. הילד מסתובב ברחובות ונתקל בחבורת רחוב. את מנהיג החבורה זיהתה כבנה אברהם, "הוא שתלטן מנהיג החבורה, עושים שטויות מציקים לאנשים, גונבים. תופסים אותי על גנבה שלא בצעתי, ומכניסים אותי לכלא להמון שנים.
אני לא מלשין על המנהיג, הוא עשה זאת ולא לקח אחריות למעשיו, אחרי שנים רבות אני יוצא מבית הכלא ומשקם את עצמי, בגיל 50 אני פוגש את האיש הזה, ברחוב ומטיח בו אשמות אבל גם סולח לו"
נעמה: "למה בחרת בי להיות לך לאם?"
תשובה: "כי ידעתי שתאהבי אותי ותלמדי אותי לקחת אחריות למעשי,
נעמה: "למה באת נכה?"
תשובה: "היד שגנבה נהייתה נכה והרגל שהלכה למקומות לא טובים באה נכה
כך בחרתי לעשות את התיקון שלי על הגנבות" (נאמר בזהר: אם פגם באיבר אחד, חוזר בגלגול בשביל אותו איבר – תיקוני הזהר קל"ב/א).
נעמה: "איך אוכל עוד לעזור לך? תשחררי אותי, תאמיני בי, ואני אפרח".
תשובה: "תודה לך שאת סולחת לי ומגדלת אותי באהבה".

לסיכום:
מה למדנו משני המקרים הללו?
שילדים בוחרים את הוריהם, יודעים מה התיקון שלהם, ומדוע בחרו לרדת כך לעולם.
עתה נותרה החידה של הילד הדרוזי- מדוע בחר את ההורים הללו? מה התיקון שלו ולמה נשאר תקוע בעבר?!
בברכה
יהודית